ממשבר לחוסן ואיך עיסוי יכול לעזור

אז מה שלומנו היום? השנה העברית החדשה נפתחה עלינו בטראומה קולקטיבית. נראה שמפלס החרדה הרקיע לגבהים חדשים ומרגיש פתאום לא נעים לפתוח שיחה בשאלה: "מה שלומך?"

רבים מתקשים לישון, ליצור, להתרכז במשימות מורכבות, לחזור לצפות באותן הסדרות האהובות, לשמוע מוזיקה, לקרוא ספר או להתחדש בבגד. ואלו שכן מצליחים ליהנות – נדמה שלא פעם להרגשה הטובה הזו מחלחלים לא מעט רגשות אשמה.

על המאמר הזה חשבתי כבר לפני 3 חודשים, אבל לא הייתי מסוגלת להתרכז בכתיבתו. הטראומה הזו הניעה אותי לפעול אחרת מאיך שהכרתי את עצמי: כמו רבים התנדבתי והשתדלתי לתת מענה לוואצאפים הרבים המבקשים עזרה. בהסתכלות לאחור, אולי זה היה קצת על חשבון לתת מקום לפחד, החרדות והכאב, לקחת כמה רגעים כדי לעכל את המציאות החדשה, כאילו שטיח נשמט תחת רגלנו, אשר נתגלתה במלוא כיעורה.

אז עכשיו, אחרי שקצת חזרתי לעצמי, קיבצתי כאן כמה 12 כלים שיכולים לעזור להתמודד עם מתחים חרדות, ממש כמו 12 הצעדים, פשוט תתחילו:

1.Kindfulness – או היענות במקום תגובתיות– הרעיון הוא לאפשר לעצמי להרגיש את הרגשות שעולים ומציפים מבלי לשפוט אותם, במטרה לנסות להבין איך אני יכולה להיענות לרגש שעולה או למסרים שמתקבלים מאותם רגשות.  תפקיד החרדה הוא להגן עליי כשאני מעוניינת להתקדם הלאה בחיים לעבר יעדים חדשים, לשמור עליי שלא אפגע ולצמצם למינימום את הסיכונים, אבל איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בהצפה רגשית?

הרעיון בלב הגישה הזו הוא להיענות למסרים שעולים במקום להגיב להם. לשאול מה יכול להיטיב איתי כרגע: לצאת לנשום אויר צח בטבע, לשבת תחת עץ, לפגוש חבר/ה, לאכול ארוחה בריאה ומזינה, להקשיב למוזיקה מרגיעה. כשאני נענית לרגש שעולה – אז אני יכולה לשלוט בו.  לעומת זאת, כשאני מגיבה לרגש, אני עלולה להעצים אותו.  תמונת המצב העולמית נכון לרגע זה היא כ"כ מורכבת, כך שנראה שלי כמעט ואין שליטה על מה שנעשה בחוץ ולכן אני יכולה לבחור להתייחס אך ורק לחלקיק הקטנטן הזה שאני בעולם ולהיות רכה ובחמלה לעצמי כשאני שואלת את השאלה הזו.

מהניסיון שלי כל טיפה כזו של היענות מיטיבה כלפי עצמי תביא  איתה עוד טיפות של טוב, שבהמשך יביאו עוד ועוד טוב מבורך שכזה. רובנו עובדים על אוטומט, אבל רוב האוטומטים האלה לא מיטיבים איתנו. אימוץ גישה שכזו עשוי לחולל שינוי עצום בחיים.

2. לחיות כל יום ביומו – הימים מלווים בכאב רב, ובאוויר ישנה מין תחושה של חוסר אונים וחוסר וודאות כלפי העתיד. לפעמים נראה שאין כוח לתכנן תוכניות חדשה. מוכר לכם?

שמתי לב שבזמנים כאלה כשאני מאפשרת לעצמי לקבל את הקושי ולא נלחמת בו, מאפשרת לעצמי  זמן מנוחה, במקום לתכנן תוכניות ארוכות טווח, אז התוצאות הן טובות יותר. אולי בזמנים כאלה עדיף לחשוב על היום הזה, על הרגע הזה;  איך אני חיה אותו הכי טוב שאפשר, או כמו שויקטור פרנקל כותב ב"האדם מחפש משמעות: "עשה עבודתך כאילו זה היום האחרון בחייך".

3. דאגה, התעניינות ואיכפתיות באחר – אלו יסודות מהבודהיזם שאני כ"כ אוהבת. בארה"ב 20% מהאוכלוסיה סובלים מחרדות, וכך גם אצלנו (בימים כתיקונם). ארה"ב נחשבת לחברת שפע. משמעות הדבר: ככל שיש לי יותר, אני פוחדת לאבד. ולכן ברגע שאני פחות עסוקה בעצמי ומתפנה להתעניין באחר – אני סובלת פחות מחרדות. אם יש איזו קרן אור בתקופה מורכבת שכזו, מספיק להתבונן על הנתינה הענקית של חלקים גדולים בחברה הישראלית, על הלב הענק שפועם בקרבנו ומבשר לנו שגם לכאב הזה אנחנו יכולים ועוד נקום ממנו גדולים ומחוזקים יותר. אני מאמינה שטוב הלב הבסיסי הזה נמצא בכל אחד מאיתנו והוא זה שינצח:  חמלה, דאגה ועזרה  לאחר – הם מפתחות חשובים לשחרור מתחים ודאגות.

4. טיפוח מזין של גוף-נפש –בזמנים כאלה עיסוי טוב יכול לסייע בהקלה על חרדות: עיסוי פנים וקרקפת, עיסוי כפות רגליים, או כל עיסוי אחר יכולים לשפר את מחזור הדם. עיסויים מעודדים סילוק פסולת של הלימפה ובכך תורמים לתחושה קלילה יותר של  התחדשות. בזמן עיסוי הורמון הקורטיזול האחראי למתח יורד בשיעור של כ-50% ובמקומו משתחררים מהמוח הורמוני סרוטונין ודופאמין – המסייעים להילחם בדיכאון ומשפרים את מצב הרוח.  תחושת רוגע, שינה טובה יותר, ריכוז, הפחתה ניכרת בסחרחורות, מיגרנות וחוסר נוחות, ובאופן כללי חיזוק מערכת החיסון – הם כולם תוצאה של מסאז' מוצלח.

5. לצאת לטבע – הטבע המשתנה תדיר יכול להזכיר לנו כמה הכול זמני ובר חלוף. דבר אינו עומד במקום.  הטבע יכול להטעין אותנו באנרגיה טובה ולהזכיר לנו שאנחנו בעצם חלק ממנו:  "כי האדם עץ השדה" – פסוק מספר דברים, שכנראה גם נתן זך חיבב והעביר לשלום חנוך.

6. להודות כל יום על 5 דברים:  יש לי קורת גג, יש לי מספיק מזון ומים, יש לי משפחה, חברים, עבודה.  מוזמנים להוסיף לרשימה זו עוד ועוד.  כל המוסיף, הרי זה משובח.
אז על מה אתם מודים היום?

7. לצמצם חשיפה לחדשות למינימום – החדשות לא תורמות לתחושת רוגע, אלא בדיוק ההיפך. הן מתלהמות, מגיעות אלינו כבר לעוסות עם אג'נדה מסויימת ולנו לא נותר אלא להתכווץ בספה מפחד. עדיף לצמצם אותן למינימום או להימנע מהן לגמרי, אם אפשר. אפשר לבקש  גם מחברים לא להעביר חדשות רעות. 

8. מדיטציה – אני אוהבת לפתוח את הבוקר עם מדיטציה ועושה זאת מאז ימי הקורונה. אפשר להצטרף לקבוצה שמתרגלת מדיטציה, או לתרגל בבית, יש המון דברים שניתן למצוא ברשת. זה מרגיע ועושה נפלאות ליום יום.  

9. נשימות – יש המון תרגילי נשימות שניתן למצוא ברשת. טכניקה לדוגמה: שאיפה איטית, כאילו אנחנו מריחים פרח ונשיפה איטית, כאילו אנחנו מכבים נר.  אפשר לחזור על זה כמה פעמים.  הגוף הרגשי יסתנכרן עם קצב הנשימות והתוצאה היא רגיעה.

10. להתעמל – אפשר לעשות ספורט בבית, בגן הצמוד לבית, הליכה על שפת הים, ריצה, תנועה טבעית, ריקוד – מה שמרגיש נכון לגוף.

11. לייצר עוגני שגרה – חוג, לימודים, לקרוא, לכתוב, לבשל. המטרה היא לייצר שגרה בריאה.  כדאי לבחור 3-5 עוגנים ולהתחייב להם.  אני בחרתי בתנועה – התחום האהוב עליי.  איזה עוגנים אתם מייצרים עבור עצמכם?

12. להתאבל – לדבר ולשתף. לא להישאר לבד עם הכאב.  במקרה הצורך לפנות לאיש מקצוע.

אני מאחלת לכולנו שנעבור את התקופה הקשה הזו כמה שיותר מהר, עם תובנות חדשות ומרפאות.  שכל חטופינו, הפצועים והחיילים האמיצים יחזרו במהרה לביתם בריאים ושלמים.

מוזמנים לשתף את הכלים עם כל מי שזקוק להם בדיוק עכשיו.

 

כתבה:  עליזה ארזי – מטפלת בתנועה ובמגע
Call Now Button