משמעות המילה שיאצו היא ביפנית:  "שי" – אצבע, "אצו" – לחץ,
כלומר טיפול בעזרת לחץ האצבעות. השיאצו פותח ביפן במאה ה-20,
תוך התבססות על עקרונות הרפואה הסינית העתיקה.

הלחץ שמפעיל המטפל על נקודות חיצוניות בגוף המטופל
משחרר חסימות אנרגטיות ועל ידי כך מאזן את זרימת האנרגיה בגוף כולו.

גם  שיטה הוליסטית זו גורסת כי  בגוף האדם קיימים
ערוצי אנרגיה בלתי נראים המכונים "מרידיאנים",
אשר משפיעים ומושפעים מהאיברים הפנימיים.
אי לכך, כל מחלה או ליקוי בגוף הוא מצב שבא להתריע על
חוסר איזון כלשהו בערוץ האנרגיה/מרידיאן או באיבר הקשור אליו.
חוסר איזון זה מתבטא לרוב בכאב, לחץ או תחושה של רפיון.

הטיפול בשיאצו מבוסס על הפעלת לחץ של האגודלים, ידיים,
הנעת המרפקים וכפות הרגליים.
הפעלת הלחץ אינה נעשית כתוצאה מלחיצה על שריר מסוים
אלא מהתנועה והתנוחה של הטיפול.

כדי להגיע למקסימום טווח תנועה והזזת המטופל בנוחות,
נהוג לבצע  שיאצו בדרך כלל על מזרן רחב על הרצפה
אך אפשר גם  על מיטת טיפולים.
הטיפול נעשה כשהמטופל לבוש בלבוש ארוך ומלא,
רצוי לבוש נוח כמו חולצת טריקו, טרנינג וגרביים.